ברצוני לשתף אתכם באחת החוויות המכוננות של חיי שעברתי לפני מספר שנים, חוויה שמעבר לעניין הסיפורי שניתן למצוא בה , מדגימה חלק מעקרונות הקאוצ'ינג: צורת חשיבה חיובית וטיפים המקדמים את האדם לעבר ההגעה למטרה .
את הטיול ההוא בנוף הירוק מאוד והקסום של הגליל המלווה בבריכות מיים ובמוסיקה נפלאה ומרגיעה של פכפוך מיים בלתי פוסק ב"חברה להגנת הטבע" לא אשכח .יחד עם ההנאה מכל נפלאות הטבע הרגישו כולם את חום הצהריים והשמש הארצישראלית הקיצית המיבשת כל חלק בגוף ובנפש.
הייתי אז קרובה לגיל 40, רוב המטיילים היו כבני 30-40 הספקנו לעבור מספר עליות קשות ומעייפות כשלפני אחת מהעליות , התלולות, הקשות שעוד נותרו, הרמתי עיניים לרגע לפסגה וראיתי את המטייל המבוגר בחבורה צועד בחברת המובילים את הטור האנושי בקלילות ("הוא אמר שהוא בן שבעים , יכול להיות שאף הוריד מעצמו כמה שנים?"). שמתי לב שאת העלייה הוא עולה בקלות ואילו אני מתחילה להתנשף ומוצאת את עצמי בין אלה שאומרים "כמה קשה" ו"אוי" . לפתע הבנתי: "אם המבוגר עולה בקלות יחסית את העלייה אין שום סיבה שגם אני לא אהיה בין הראשונים העולים אותה" .
עצרתי לרגע ושאלתי עצמי מה מונע ממני לעלות בין הראשונים ומה אני יכולה לשנות כדי שאוכל לעלות בין הראשונים?
הגעתי לכמה מסקנות יישומיות
א. נשימותיי לא סדירות - עליי להקפיד על נשימות סדירות .
ב. עליי לסלק אמירות מכשילות שאני אומרת לעצמי כגון : "קשה" ו"יום חם" ולהחליפן באמירות "זה קל" ו "אני יכולה" . כמו - כן עליי להתעלם מאמירות מיאשות הנשמעות בקול קם מפי חלק מהמטיילים, שהרי אם אדם בן שבעים עולה את העלייה ללא קושי נראה לעין ואף עושה זאת בין הראשונים, הרי שגם אני יכולה.
ג. עליי לשאוב עידוד מנסיון העבר: עברתי כבר טיולים ועליות קשות בימים חמים לא פחות מאלה , והגעתי לקו הסיום ללא עזרה .
ד. אני צריכה ליצור בדמיון שלי תמונה מפורטת ככל האפשר של עצמי עולה בין הראשונים על ההר.
יישמתי את המסקנות האלה ואני עצמי הופתעתי לטובה, תוך דקות מעטות הרגשתי שהטיפוס הופך להיות יותר קל , עודדתי אחרים ואף מצאתי עצמי עולה בין הראשונים על ההר.
ההשלכות מהסיפור לתחום האימון
פעמים רבות, בהתמודדות עם קושי בו נתקלים בעת ביצוע הפעולות לקראת המטרה שהוצבה בתהליך האימון יש צורך בעצירה וחשיבה חדשה על המצב:
א. הצבה וניסוח של שאלה.
ב. בהיבט המעשי : עשייה שונה של הפעולות או ייעול הפעולות .
ג. לסלק ולהתעלם מ"רעשים": אמירות מכשילות שהאדם אומר לעצמו ואמירות מכשילות מבחוץ: "אי אפשר", "לא תצליח" , זה לא הגיוני".
ד. לשאוב עידוד מהצלחות ומהתגברות על קשיים בעבר
ה. ליצור בדמיון תמונה מפורטת ככל האפשר של האדם במצב של "שיא ההצלחה".
* כדי להגיע למקסימום יעילות של הטיפים שניתנו כאן, יש חשיבות בשיתוף פעולה עם מאמן . תרומתו של המאמן היא רבה, לגבי כל אחד מהסעיפים שנמנו (א-ה) ובייחוד לסעיף א'. זאת, בנוסף על תרומות רבות נוספות של המאמן .
את הטיול ההוא בנוף הירוק מאוד והקסום של הגליל המלווה בבריכות מיים ובמוסיקה נפלאה ומרגיעה של פכפוך מיים בלתי פוסק ב"חברה להגנת הטבע" לא אשכח .יחד עם ההנאה מכל נפלאות הטבע הרגישו כולם את חום הצהריים והשמש הארצישראלית הקיצית המיבשת כל חלק בגוף ובנפש.
הייתי אז קרובה לגיל 40, רוב המטיילים היו כבני 30-40 הספקנו לעבור מספר עליות קשות ומעייפות כשלפני אחת מהעליות , התלולות, הקשות שעוד נותרו, הרמתי עיניים לרגע לפסגה וראיתי את המטייל המבוגר בחבורה צועד בחברת המובילים את הטור האנושי בקלילות ("הוא אמר שהוא בן שבעים , יכול להיות שאף הוריד מעצמו כמה שנים?"). שמתי לב שאת העלייה הוא עולה בקלות ואילו אני מתחילה להתנשף ומוצאת את עצמי בין אלה שאומרים "כמה קשה" ו"אוי" . לפתע הבנתי: "אם המבוגר עולה בקלות יחסית את העלייה אין שום סיבה שגם אני לא אהיה בין הראשונים העולים אותה" .
עצרתי לרגע ושאלתי עצמי מה מונע ממני לעלות בין הראשונים ומה אני יכולה לשנות כדי שאוכל לעלות בין הראשונים?
הגעתי לכמה מסקנות יישומיות
א. נשימותיי לא סדירות - עליי להקפיד על נשימות סדירות .
ב. עליי לסלק אמירות מכשילות שאני אומרת לעצמי כגון : "קשה" ו"יום חם" ולהחליפן באמירות "זה קל" ו "אני יכולה" . כמו - כן עליי להתעלם מאמירות מיאשות הנשמעות בקול קם מפי חלק מהמטיילים, שהרי אם אדם בן שבעים עולה את העלייה ללא קושי נראה לעין ואף עושה זאת בין הראשונים, הרי שגם אני יכולה.
ג. עליי לשאוב עידוד מנסיון העבר: עברתי כבר טיולים ועליות קשות בימים חמים לא פחות מאלה , והגעתי לקו הסיום ללא עזרה .
ד. אני צריכה ליצור בדמיון שלי תמונה מפורטת ככל האפשר של עצמי עולה בין הראשונים על ההר.
יישמתי את המסקנות האלה ואני עצמי הופתעתי לטובה, תוך דקות מעטות הרגשתי שהטיפוס הופך להיות יותר קל , עודדתי אחרים ואף מצאתי עצמי עולה בין הראשונים על ההר.
ההשלכות מהסיפור לתחום האימון
פעמים רבות, בהתמודדות עם קושי בו נתקלים בעת ביצוע הפעולות לקראת המטרה שהוצבה בתהליך האימון יש צורך בעצירה וחשיבה חדשה על המצב:
א. הצבה וניסוח של שאלה.
ב. בהיבט המעשי : עשייה שונה של הפעולות או ייעול הפעולות .
ג. לסלק ולהתעלם מ"רעשים": אמירות מכשילות שהאדם אומר לעצמו ואמירות מכשילות מבחוץ: "אי אפשר", "לא תצליח" , זה לא הגיוני".
ד. לשאוב עידוד מהצלחות ומהתגברות על קשיים בעבר
ה. ליצור בדמיון תמונה מפורטת ככל האפשר של האדם במצב של "שיא ההצלחה".
* כדי להגיע למקסימום יעילות של הטיפים שניתנו כאן, יש חשיבות בשיתוף פעולה עם מאמן . תרומתו של המאמן היא רבה, לגבי כל אחד מהסעיפים שנמנו (א-ה) ובייחוד לסעיף א'. זאת, בנוסף על תרומות רבות נוספות של המאמן .
